תאונת עבודה:
במוסד לביטוח לאומי יש מחלקות שונות כגון: נכות כללית, שירותים מיוחדים, סיעוד ועוד כאשר עסקינן בנפגעי תאונות עבודה, המח' הרלוונטית הינה מחלקת נפגעי עבודה.
מהי תאונת עבודה:
ס' 79 לחוק הביטוח הלאומי: "תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו.
הסעיף הנ"ל אינו מבדיל בין עובד שכיר לעצמאי, בסעיף ההגדרות: "עובד" – לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחסי עבודה, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; לעניין זה, "בן משפחה" – אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות.
חשוב לדעת! כי גם אם המעביד מסרב לשלם דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי עבור העובד או שטרם הספיק להעביר את דמי הביטוח, העובד עדיין מבוטח. מצב זה שכיח בעיקר אצל עובדים זמניים/חדשים. לעיתים למעביד לוקח זמן לעדכן את הביטוח הלאומי וגם אם לא עודכן ושולם עדיין העובד מבוטח ויוכר כתאונת עבודה.
חוק הביטוח הלאומי קובע כי גם אדם שנמצא בהכשרה מקצועית מטעם המעסיק ונפגע, עדיין יוכר כתאונת עבודה. כלומר גם אירוע שהינו פעולה נלווית לעבודה, זיקתו של האירוע לעבודה ומידת "העניין" שמגלה בו המעביד יוכרו כתאונת עבודה ואין מדובר ברשימה סגורה.
תאונה בדרך לעבודה תאונה שאירעה תוך כדי נסיעה או הליכה וכן בחזור מהעבודה גם היא תוכר כתאונת עבודה.
השלב הראשון והחשוב ביותר הוא שלב הכרת המוסד לביטוח לאומי בתאונה כתאונת עבודה. חשוב להגיש תביעה להכרה כתאונת עבודה היות והתביעה מתיישנת בחלוף שנה ממועד התאונה. על החלטת פקיד התביעות האם להכיר בתאונה כתאונת עבודה או לאו ניתן לערער לביה"ד בתוך 12 חודשים מיום החלטה.
חשוב שהתאונה תוכר כתאונת עבודה, משום שבתאונת עבודה הפיצוי משולם באופן פרופורציונאלי לשכר המבוטח שהרוויח ערב התאונה ולכן ככל שהשכר של המבוטח גבוה יותר יקבל פיצוי גבוה יותר.
חשוב לדעת שעל מנת שהתאונה תוכר כתאונת עבודה יש להוכיח קשר סיבתי שהתאונה אירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו (קשר סיבתי).
ס' 80 לחוק הביטוח הלאומי קובע חזקה סיבתית: אדם שנפגע במהלך עבודתו, חזקה שזו תאונת עבודה אלא אם המוסד לביטוח לאומי יוכיח אחרת. לכן הסעיף למעשה משרת את טובת המבוטח רק לגבי שכיר ולא לגבי עצמאי.
תנאי נוסף שהתאונה ארעה "עקב" עבודתו של העובד – יש להוכיח קשר סיבתי בין עבודתו של העובד לפגיעה.
בנכות כללית אין זה משנה כיצד קרה האירוע ממחלה או תאונה ניתן להגיש תביעה:
1) שהנכות מעל 60% או 25% בנזק אחד.
2) הקצבה היא עד גיל הפנסיה.
אדם שנפגע בעבודה ונקבעה לו נכות צמיתה של 20% יקבל קצבה עד לסוף חייו, לעומת זאת נכות כללית תשולם עד גיל הפנסיה.
מחלת מקצוע כנכות בעבודה:
גם מחלת מקצוע תוכר כמזכה בנכות בעבודה בתנאי שמדובר במחלה שלקה המבוטח במסגרת עבודתו, כמובן שעל מנת שהמחלה תוכר כמחלת מקצוע, יש להוכיח קשר סיבתי בין המחלה לעבודה/ סוג העבודה.
מחלת מקצוע באבחנה מתאונת עבודה שהגדרת תאונת עבודה היא: "אירוע פתאומי, חיצוני וגלוי לעין", אשר ניתן להגדירו בזמן, את מחלת המקצוע לא תמיד ניתן להגדיר בזמן היות והיא יכולה להיות אירוע מתמשך במשך השנים.
חשוב לדעת כי רשימת מחלות המקצוע היא רשימה סגורה המפורטת בתוספת לחוק הביטוח הלאומי.
עם זאת, ישנן מחלות רבות אשר אינן מופיעות ברשימה זו, אך הוכרו כבר ע"י בתי הדין לעבודה ובתי המשפט השונים כמחלות מקצוע, כגון ירידה בשמיעה ו/או טינטון כתוצאה מחשיפה לרמות שונות של רעש מזיק.
תורת המיקרוטראומה:
מיקרוטראומה: גרימת נזק גופני כתוצאה מפגיעות זעירות החוזרות ונשנות באיבר מסויים של הגוף לאורך זמן ממושך מיקרוטראומה אינה רשימה סגורה. דוגמאות שכיחות שהוכרו בפסיקה:
- הקלדה מול מחשב במשך שעות רבות כל יום.
- תנוחות של כיפוף ו/או ישור הגב.
- צרידות לגננת/ מורה לאורך שנים.
תביעה לקביעת דרגת נכות:
הוכרה התאונה כתאונת עבודה יש להגיש תביעה שנייה תביעה לקבלת דרגת נכות מעבודה וקצבה: ולקבלת מענק נכות או קצבת נכות מתאימה.
את שתי התביעות הללו, ניתן להגיש לביטוח לאומי אך ורק באמצעות הטפסים המיועדים לכך.
התיישנות– ס' 296 לחוק- קובע מועד התיישנות התביעה: ניתן להגיש את התביעה לדמי פגיעה (ההכרה) עד 12 חודשים מיום האירוע. אך זה לא סוף פסוק, ניתן להגיש גם לאחר מכן ולבקש לפחות את ההוצאות. תביעה לדרגת נכות אף היא מתיישנת באופן מדורג ויחסי לאחר שנה.
נכה נזקק:
מי שקיבל נכות זמנית בשיעור הפחות מ100% יכול לפנות לביטוח לאומי בתביעה נוספת לפי תקנה 18 א' – תביעת "נכה נזקק" למשך 4 חודשים.
החמרת מצב:
כל אדם אשר הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה במסגרת הביטוח הלאומי, רשאי בכל עת במהלך חייו, לחזור ולדרוש בדיקה ע"י ועדה רפואית, אם החמיר מצבו הרפואי הקשור לתאונת העבודה שעבר. תהליך החמרת מצב מתחיל, הלכה למעשה, את העניין בביטוח הלאומי שוב מן ההתחלה.
המשרד מלווה את הלקוח בדיסקרטיות וסודיות מלאה, מול המרפאות המטפלות, הזמנת התיקים הרפואיים, הפניית המטופל אל בדיקות רפואיות שרלוונטיות למחלתו, הפנייה לקבלת חו"ד פרטיות, וייצוג מול רופאי המוסד בוועדות הרפואיות.
בכל תביעה או פניה לביטוח הלאומי חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום ובכך להגדיל את הסיכוי לקבל מהביטוח הלאומי תגמולים, מענקים וזכויות נוספות.
המידע באתר מופיע כמו שהוא, ללא התחייבות מצד עו"ד יובל דנון ו/או מי ממשרדו. האתר והמידע המופיע בו אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ו/או לכל ייעוץ מסוג שהוא, וכן אינו מהווה טיפול משפטי ו/או תחליף לטיפול משפטי מקצועי או אחר.